תפריט
סקירת מערכות מאוחרת, המכונה גם ״סקירה שנייה״, היא בדיקת אולטרסאונד המתבצעת לרוב בין שבוע 20 לשבוע 24 להיריון. מטרת הבדיקה היא לסקור את האיברים השונים של העובר, כדי לוודא את תקינותם.
מכשיר האולטרסאונד יעיל באבחון מומים, ואף יכול לזהות סמנים לבעיות גנטיות בעובר (״סמנים רכים״). בסקירת מערכות מאוחרת נסקרים איברים רבים, לרבות עמוד השדרה, מוח וגולגולת, לב וכלי דם, ריאות, קיבה, כליות, חבל הטבור, שליה, כמות מי השפיר, עצמות בגפיים העליונות והתחתונות. 
במרבית המקרים הבדיקה כולה תתבצע בגישה בטנית, אך לעתים יש צורך להשלים חלקים מהבדיקה בגישה נרתיקית, וזאת בשל מנח העובר.
בתום הבדיקה, ד״ר וייסבאך תייעץ לגבי המשך הבירור ודרכי הטיפול, בהתאם לממצאים שעלו במהלכה.
“סקירה מאוחרת היא דומה, אך גם שונה מהסקירה המוקדמת. המוח גדל ומתפתח, איברי הגוף השונים גדלים וגם החיצוניות של העובר משתנה – הלחיים מתמלאות, והפנים נהיות חמודות וברורות יותר. לעתים ניתן לזהות דמיון בין העובר לאח/אחות/הורה. החיבור לתינוק שבבטן הולך ומתחזק..”
לקבלת הסבר על הטכניקה של בדיקת האולטרסאונד לחצי כאן
סקירת מערכות מאוחרת, המכונה גם ״סקירה שנייה״, היא בדיקת אולטרסאונד המתבצעת לרוב בין שבוע 20 לשבוע 24 להיריון. מטרת הבדיקה היא לסקור את האיברים השונים של העובר, כדי לוודא את תקינותם.
מכשיר האולטרסאונד יעיל באבחון מומים, ואף יכול לזהות סמנים לבעיות גנטיות בעובר (״סמנים רכים״). בסקירת מערכות מאוחרת נסקרים איברים רבים, לרבות עמוד השדרה, מוח וגולגולת, לב וכלי דם, ריאות, קיבה, כליות, חבל הטבור, שליה, כמות מי השפיר, עצמות בגפיים העליונות והתחתונות.
במרבית המקרים הבדיקה כולה תתבצע בגישה בטנית, אך לעתים יש צורך להשלים חלקים מהבדיקה בגישה נרתיקית, וזאת בשל מנח העובר.
בתום הבדיקה, ד״ר וייסבאך תייעץ לגבי המשך הבירור ודרכי הטיפול, בהתאם לממצאים שעלו במהלכה.
“סקירה מאוחרת היא דומה, אך גם שונה מהסקירה המוקדמת. המוח גדל ומתפתח, איברי הגוף השונים גדלים וגם החיצוניות של העובר משתנה – הלחיים מתמלאות, והפנים נהיות חמודות וברורות יותר. לעתים ניתן לזהות דמיון בין העובר לאח/אחות/הורה. החיבור לתינוק שבבטן הולך ומתחזק..”
לקבלת הסבר על הטכניקה של בדיקת האולטרסאונד לחצי כאן
כן – חובה לבצע סקירת מערכות מאוחרת גם אם כבר ביצעתן סקירה מוקדמת. הסיבה לכך היא שבשלב של הסקירה המוקדמת ישנם עוד איברים ומערכות בגופו של העובר שטרם התפתחו במלואם. מעבר לכך, ישנם מומים המתבטאים רק בשלב מאוחר יותר, ולכן ניתן לזהותם רק בסקירה השנייה.
אם הבדיקה מתבצעת בגישה בטנית, היא לא תכאב כלל. אם היא מתבצעת בגישה וגינלית, עשויה להופיע תחושת אי-נוחות ולחץ ברמה מסוימת, אך היא לא צפויה לכאוב. אם את חשה כאב במהלך הבדיקה, אנא שתפי אותי.
לא, בדיקת סקירת מערכות מאוחרת אינה מסוכנת לא לעובר ולא לאם. חשוב לדעת כי אף בדיקת אולטרסאונד היריון אינה מסוכנת, מאחר שהמכשיר לא פולט קרינה. כמו כן, הלחץ המופעל על הבטן במהלך הבדיקה לא מסכן את העובר.
חשוב שתדעי כי בדיקה זו סוקרת באופן יסודי ובשיטתיות את מערכות העובר. אך יש לה גם מגבלות, והיא אינה יכולה לזהות את כל המומים האפשריים. ישנם מומים וליקויים מסוימים שעדיין לא באים לידי ביטוי בשלב זה, בעיקר בעיות בהתפתחות המוח, בעיות שלד, היפוטוניה עוברית ועיכוב גדילה. לרוב בעיות אלו באות לידי ביטוי רק בטרימסטר השלישי.
כמו כן, רמת הדיוק של כל סקירה תלויה בגורמים רבים, כמו מיקום העובר ותנוחתו, גיל ההיריון, ויכולת קליטת גלי הקול של הסורק, המושפעת מעובי דופן הבטן וקיום צלקות מניתוחים קודמים.
התוצאות מתקבלות בתום הבדיקה.
